MESSIAH OF THE MIDRASHIC PSALMS

The following quotations are taken from the Midrash Tehillim.

What makes this interesting is that the Midrash attributes the following OT texts to the Messiah and/or his days: Genesis 49:8-12; 1 Samuel 2:10; Songs 4:8; Isaiah 4:5, 11:1-10, 16:5, 49:23, 57:19; Jeremiah 23:5-6; Daniel 7:9, Joel 4:9-10; Zechariah 14. All emphasis will be mine.

PSALM 1

“… Rabbi Shimon ben Lakish said that in the days of the Messiah, the righteous will return to their original form, as it is said, ‘For the youth shall die at the age of one hundred years’ (Isaiah 65:20). If you say that there were less than one hundred years old during the Flood and they were destroyed, I say that they were punished for the sins of their ancestors, as it is said, ‘For all flesh had corrupted its ways’ (Genesis 6:12). Another interpretation: Why did God stop up the spring of Noah’s loins? So that he would not father many children who would be destroyed in the Flood. If you say that there were righteous people during the Flood, then why did God not make many arks? Therefore, God stopped up Noah’s loins for five hundred years. ‘Its leaves never wither’ (Psalm 1:3) refers to Ham, ‘and whatever he does prospers’ (Psalm 1:3) refers to all the wicked.”

PSALM 2 (Midrash Tehillim 2)

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. שבאים על הקב”ה ואומר להם הקב”ה אני מנגינתם מתבר אנא להון. כמה דאת אמר (בראשית יד כ) אשר מגן צריך בידך. לעתיד לבוא אומר למלך המשיח מדינה פלניא מרדה בך והוא אומר יבוא גובאי ויחריב אותה שנאמר (ישעיה יא ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. כיון שרואין צרתן רבה הן באים ומשתחוים למלך המשיח. שנאמר (שם מט כג) אפים ארץ ישתחוו לך:

“Kings of the earth will stand up, and rulers will band together, against the Lord and against His anointed, saying, ‘Let us break their bonds asunder, and cast away their cords from us.'” (Psalm 2:2-3) At some future time, the Messiah will say, “There is a certain nation that has rebelled against you,” and they will reply, “Gog and Magog will come and destroy it,” as it says, “He shall smite the earth with the rod of his mouth, and with the breath of his lips shall he slay the wicked” (Isaiah 11:4). When they see their great distress, they will come and bow before the Messiah, as it says, “Then the heads of the earth will kneel before him” (Isaiah 49:23).

על ה’ ועל משיחו. משל לגבור שהיה במדינה וכשהיו הגייסות באות לאותה מדינה היו יראים מאותו גבור ואומרים מה נעשה בואו ונהרג אותו גבור ואחר כך נזדווג למדינה. כך אלו. א”ר ברכיה בשם ר’ לוי ארורים הם הרשעים שהם מקיימים עצה על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר שוטה היה קין שהרג הבל בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה. אני איני עושה כן אלא (בראשית כז מא) יקרבו ימי אבל אבי. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר כן ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו. אני איני עושה כן אלא עד דיהון דקיקין תחות כורסייא דאימהון אנא מחינא להון. הדא הוא דכתיב (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. המן הרשע אמר פרעה היה שוטה שאמר כן ולא היה יודע שהבנות נישאות לאנשים והן פרות ורבות. אני איני עושה כן אלא (אסתר ג יג) להשמיד להרוג ולאבד וגו’. גוג ומגוג עתידין לומר כן שוטים היו הראשונים שמעקיפין עצה על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים. אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך אני חוזר על ישראל. הדא הוא דכתיב (תהלים ב ב) על ה’ ועל משיחו. והקב”ה אומר להם גוג ומגוג לי אתם באים להזדווג כמה גדודים יש לפני וכמה רשפים וברקים ולפידים ואני יוצא עמך במלחמה. שנאמר (ישעיה מב יג) ה’ כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה. מה כתיב שם (זכריה יד ט) והיה ה’ למלך על כל הארץ:

“On Hashem and His Messiah. It is compared to a mighty warrior who was in a country, and when conscripts came to that country, they were afraid of that warrior and said, ‘What shall we do? Let us kill that warrior, and then we will unite with the country.’ So it is with them. Rabbi Berachiah said in the name of Rabbi Levi, ‘Cursed are the wicked who maintain a council against Israel, and each one says, “My counsel is better than yours.” Esau was foolish; Cain killed Abel while their father was still alive, not knowing that his father would procreate and increase. I do not do that, but rather as it is written, “Let my father’s days be prolonged.” Pharaoh was foolish; Esau said so, not knowing that his brothers married women and those women multiplied. I do not do that, but rather until the verdict of Kikin under the pillows of their mothers I plead for them, as it is written, “Every male who is born, you shall cast into the river.” Haman the wicked said, ‘Pharaoh was foolish who said so, not knowing that the girls marry men and those men procreate and increase.’ I do not do that, but rather as it is written, “To destroy, to kill, and to cause to perish.” Gog and Magog are destined to say the same, that the fools were the first to plot against Israel and did not know that they had a patron in heaven. I do not do that, but first I unite with my patron, and then I return to Israel. This is what is written, “On Hashem and His Messiah.” And the Holy One, blessed be He, says to them, ‘Gog and Magog, how many troops do I have before me, and how many lightning bolts, thunders, and flames? I will go with you to war,’ as it is said, ‘Hashem will go forth as a mighty man, he shall stir up jealousy like a man of war: he shall cry, yea, roar; he shall prevail against his enemies’ (Isaiah 42:13). What is written there? “And Hashem shall be king over all the earth.”‘ (Zechariah 14:9)”

אספרה אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה (שמות ד כב) בני בכורי ישראל בחוקה של נביאים (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא. מה כתיב בתריה (שם מב א) הן עבדי אתמך בו. בכתובים (תהלים קי א) נאם ה’ לאדוני. ה’ אמר אלי בני אתה. וכתוב אחר אומר (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא. ה’ אמר אלי בני אתה. א”ר יודן כל הנקמות הללו בחוקו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. כל כך למה שהוא עוסק בתורה. דבר אחר בני אתה. מכאן תשובה לאומרים יש לו בן. ואת מותיב להון בן לי אתה אינו אומר אלא בני אתה כעבד שעושה לו רבו קורת רוח ואומר לו אנא מחבב לך כברי. (ר’ הונא אמר לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות ואחת דורו של שמד ואחת דורו של משיח). וכד תיתי שעתיה אומר הקב”ה עלי לבראתו בריה חדשה. וכן הוא אומר אני היום ילדתיך. הא שעתא בריית ליה. וכן הוא אומר (מלכים א-א ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום. וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניה והלא זה בן מעכה וזה בן חגית אלא מה זה עשה רכב ופרשים אף זה עשה כן ומה זה היה בעל מחלוקת אף זה כן ומה זה חמשים איש רצים לפניו אף זה כן:

“I will speak of the statutes; they are recounted in the law of the Torah, and in the laws of the prophets and the writings. In the law of the Torah (Exodus 4:22), ‘Israel is My firstborn son,’ in the laws of the prophets (Isaiah 52:13), ‘Behold, My servant shall prosper, he shall be exalted and lifted up.’ What is written afterwards (Isaiah 52:15), ‘So shall he startle many nations, kings shall shut their mouths because of him, for that which had not been told them shall they see, and that which they had not heard shall they perceive.’ In the writings (Psalms 110:1), ‘The Lord said to my lord, “Sit at My right hand.” What is written afterwards? (Psalm 110:4), ‘You are a priest forever, in the manner of Melchizedek.’ Rabbi Yudan said: all these retributions were given in accordance with the laws of the King of Kings, the Holy One, blessed be He. Why is this so? Because of his occupation with the Torah. ‘You are My son’ – from here we learn that he has a son. And when people say to him, ‘You have a son,’ he does not say, ‘I have a son,’ but rather, ‘You are My son,’ like a servant whom his master loves and says to him, ‘I hold you dear as my own son.’ Rabbi Huna said: the sufferings are divided into three parts: one part was taken by the patriarchs and all the generations; one part by the generation of the rebellion; and one part by the generation of the Messiah. And when the time comes, the Holy One, blessed be He, says, ‘It is upon me to create a new creation.’ And thus it says, ‘Today I have begotten you.’ At that time, a new creation was created. And it says (2 Samuel 3:3), ‘And his second, Chileab, of Abigail the wife of Nabal the Carmelite; and the third, Absalom the son of Maacah the daughter of Talmai king of Geshur.’ But wasn’t Absalom born to Adonijah’s mother? Isn’t this one the son of Maacah and that one the son of Haggith? But just as this one had chariots and horses, so did the other. And just as this one caused a dispute, so did the other. And just as this one had fifty runners before him, so did the other.”

שאל ממני ואתנה גוים. אם גוים כבר הם נחלתך שנאמר (תהלים עב ח) וירד מים עד ים. ואם אפסי ארץ כבר הם אחוזתך שנאמר (שם) ומנהר עד אפסי ארץ. א”ר יוחנן ג’ בני אדם אמר להם הקב”ה שאל ואלו הן – שלמה ואחז ומלך המשיח. שלמה שנאמר (מלכים-א ג ה) בגבעון נראה ה’ אל שלמה וכו’. אחז שנאמר (ישעיה ז יא) שאל לך אות. ולמה נקרא שמו אחז שאחז אותו מלהביא טובה לעולם. דבר אחר שאחז בתי מדרשות מלעסוק בתורה. מלך המשיח שנאמר שאל ממני ואתנה. א”ר שמואל בר נחמני למדנו שנים מן אגדה אברהם ויעקב. אברהם שנאמר (בראשית טו ב) ה’ אלקים מה תתן לי. מכלל שאמר לו שאל. יעקב שנאמר (שם כח כ) אם יהיה אלקים עמדי ושמרני. מכלל שאמר לו שאל. וכן הוא אומר (תהלים כא ה) חיים שאל ממך נתתה לו. ומה שאלה שאל ממנו שאל שיהיו ישראל חיים וקיימים לעולם:

Ask of me and I will give you the nations. If the nations are already your inheritance, as it is said (Psalm 72:8), “May he rule from sea to sea, and from the River to the ends of the earth.” And if the ends of the earth are already your possession, as it is said (ibid. 2:8), “From the rivers of Ethiopia to the ends of the earth,” then what did God mean when He said to three people, “Ask of Me,” namely, Solomon, Ahaz, and the Messiah? Solomon, as it is said (1 Kings 3:5), “Ask what I shall give you.” Ahaz, as it is said (Isaiah 7:11), “Ask a sign for yourself.” And why was he called Ahaz? Because he held on to the promise of bringing good to the world. Another explanation is that he seized upon the study of Torah in the study halls. The Messiah, as it is said, “Ask of me and I will give you the nations.” Rabbi Shmuel bar Nachmani said, “We learned from the aggadah that Abraham and Jacob both asked of God. Abraham, as it is said (Genesis 15:2), “Lord God, what will You give me?” implying that he was asking. Jacob, as it is said (ibid. 28:20), “If God will be with me and will keep me,” implying that he was asking. And it is also said (Psalm 21:5), “You gave him his heart’s desire and did not withhold the request of his lips.” And what did he ask? He asked that Israel should live and endure forever.”…

נשקו בר. רב ורב אחא אמר נשקו בר של תורה שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי. עד שלא תזקף עליהם מדת הדין ותאבדו דרכה של תורה. ותאבדו דרך לא תהיו סוברין שמא אהליות ובצרצוריות אני צריך אלא ניצוץ אחד אני מסיק ומאבד עלמא דבראי:

Kiss the son, lest he be angry, and you perish in the way, for his wrath is quickly kindled. Blessed are all who take refuge in him. Rav and Rav Acha said, “Kiss the son of the Torah,” as it says, “Come, eat of my bread and drink of the wine I have mixed. Leave your simple ways, and live, and walk in the way of insight.” And do not think that I need many sparks, but rather I infer and destroy the world with one spark.

PSALM 16

דבר אחר ירבו עצבותם. אמר דוד רבונו של עולם הרבית עצבונות לדורו של שמד ומתו על קדושת השם. אמר לו הקב”ה דוד הפסידו כלום בל אסיך נסכיהם מדם. דמם חביב עלי יותר מן הקרבנות. אמר רבי בשם ר’ אידי לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחד נטלו אבות וכל הדורות. ואחד דורו של שמד. ואחד דורו של מלך המשיח. מה היו עושין בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותם תחת שיחיהן ומשיאין את נפשותיהן מהן. וחוזרין ומביאין קרומיות של קנה ונותנים תחת צפרניהן ובדבר הזה מתו על קדושת השם.

Another thing that angered them was when King David said that many of his generation would suffer greatly and die for the sanctification of God’s name. The Lord said to him that their sacrifices were not in vain, for their blood was more precious to Him than sacrifices. Rabbi Yehudah said in the name of Rabbi Idi that suffering was divided into three parts: one part was taken by the ancestors and all generations, one part by the generation of the destruction of the Temple, and one part by the generation of the Messiah. What did the generation of the destruction of the Temple do? They would bring iron balls and flatten them under their breasts, giving up their lives for the sanctification of God’s name. And they would also bring reeds and put them under their fingernails, and in this way, they died for the sanctification of God’s name.

לכן שמח לבי ויגל כבודי. אמר רבי אבהו הכבוד גולה בשעה שהקטנים הוגים להשתמש בו. דבר אחר לכן שמח לבי בדברי תורה. ויגל כבודי במלך המשיח שעתיד לצאת ממני שנאמר (ישעיה ד ה) כי על כל כבוד חופה. אף בשרי ישכון לבטח. לאחר מיתה. אמר רבי יצחק מלמד שלא שלט בו רמה ותולעה:

“Therefore my heart rejoices, and my soul is glad; even my flesh shall rest in hope.” Rabbi Abbahu said, “Honor is exiled when children make use of it.” Another interpretation: “Therefore my heart rejoices in the words of the Torah, and my honor shall be revealed in the King Messiah who will come from me, as it is said, ‘For on every glory there shall be a covering’ (Isaiah 4:5). Even my flesh shall dwell in safety, after death.” Rabbi Isaac said, “This teaches that the worm and the maggot did not have power over King David’s body.”

PSALM 18

אשר דבר ה’ וגו’. מהו השירה הזאת. אמר ר’ יודן זה שאמר הכתוב (תהלים עא ז) כמופת הייתי לרבים. אמר דוד מה אני לא אמרתי שירה עד שנתחרפתי ועד שנפלו בידי ארבעה ועד שנפל בידי בעל אצבעות. כך ישראל אין אומרים שירה עד שיתחרפו ועד שיפלו בידם ארבעה ובעל אצבעות. וזהו כמופת הייתי לרבים ואני סימן טוב לישראל. כיצד נתחרף מגלית הפלשתי (עיין שמואל-א יז) וחירף לישראל וקילל את דוד ונפל הוא בידו. ובעל אצבעות (שמואל-ב כא כ) ויהי איש מדון וגו’ ואצבעות רגליו שש ושש. ונפלו לפניו ארבעה (שם כב) את ארבעת אלה יולדו להרפה בגת. סמיך ליה (שם כב א) וידבר דוד לה’ את דברי השירה הזאת. כך כשיבוא משיח במהרה בימינו אין אומרים שירה עד שיתחרף המשיח שנאמר (תהלים פט נב) אשר חרפו עקבות משיחך. ועד שיפלו לפניו בעל אצבעות זו עכו”ם הרשעה שנאמר (דניאל ב מב) ואצבעת רגליא מנהון ברזל וגו’. ועד שיפלו לפניו ארבע מלכיות שנאמר (זכריה יד ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. מיד ויצא ה’ ונלחם. באותה שעה אומר שירה שנאמר (תהלים צח א) מזמור שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה:

“What is the meaning of the verse ‘I will sing to the Lord, for he is highly exalted’? Rabbi Yudan said that this refers to what is written in Psalms 71:7, ‘I have become a sign to many; you are my strong refuge.’ David said, ‘I did not sing a song until I was disgraced and until four fell into my hand and until I had dominion over Baal of the fingers.’ So too, Israel does not sing a song until they are disgraced and until four fall into their hands and Baal of the fingers. This is the meaning of ‘I have become a sign to many, and you are my strong refuge.’ How did David become disgraced? He revealed the Philistine’s secrets (see 1 Samuel 17) and disgraced Israel, and cursed David, and he fell into his hand. And Baal of the fingers (see 2 Samuel 21:20) was a man from Judah with six fingers on each hand, and four of his descendants fell before David (see 2 Samuel 21:22). David spoke this song to the Lord (see 2 Samuel 22:1). Similarly, when the Messiah comes quickly in our days, we do not sing a song until the Messiah is disgraced, as it is written in Psalms 69:10, ‘Because zeal for your house consumes me, and the insults of those who insult you fall on me.’ And until four wicked empires fall before him, as it is written in Zechariah 14:2, ‘I will gather all the nations to Jerusalem,’ and then the Lord will go out and fight. At that time, one should say a new song to the Lord, as it is written in Psalms 98:1, ‘Sing to the Lord a new song, for he has done marvelous things.'”

דבר אחר ותתן לי מגן ישעך. מדבר באברהם שהיה יושב והשכינה עומדת. רבי ברכיה (אמר) בשם רבי לוי אמר ביקש אברהם לעמוד אמר לו הקב”ה שב. סימן טוב הוא לבניך שהן יושבין ואני עומד שנאמר (תהלים פב א) אלקים נצב בעדת אל. ר’ שמואל בר חייא ור’ יודן בשם רבי חנינא על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב”ה הוא משרה שכינתו עליהם. מה טעם (שם כב ד) ואתה קדוש יושב תהלות. אמר רבי סימון בשעה שנגלה הקב”ה על אברהם היה מצטער על מילתו. אמר הקב”ה למלאכים לכו אצלו ונטפל עמהם השכינה ומעכב לו עד שהלכו המלאכים שנאמר (בראשית יח כב) ויפנו משם. אמר רבי סימון תיקון סופרים הוא שהשכינה עומדת וממתנת לו. הוי וענותך תרבני. אמר רבי חייא תלמיד הולך לפני רבו בלילה מי נוטל לו הפנס לא התלמיד. והקב”ה נוטל את הפנס לפני ישראל. שנאמר (שמות יג כא) וה’ הולך לפניהם יומם. הוי וענותך תרבני. רבי לוליאני בשם רבי ישמעאל אמר בנוהג שבעולם הרב אומר והתלמיד עונה. אבל הקב”ה אינו כן (שם יט יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול. הוי וענותך תרבני. אמר בן עזאי מלך בשר ודם כשהוא מזכיר מזכיר שמו ואחר כך קטיגמא שלו. והקב”ה אינו כן מזכיר קטיגמא שלו ואחר כך שמו שנאמר (בראשית א א) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. הוי וענותך תרבני. אמר ר’ אבא ראית מימיך הרב והתלמיד עסוקין בתורה והרב אומר לתלמיד הוגעתיך רב לך. והקב”ה לימד תורה לישראל ארבעים יום ובסוף אמר להן הוגעתי אתכם וציערתי שנאמר (דברים א ו) ה’ אלקינו דבר אלינו בחורב לאמר. אמר ר’ שמעון בנוהג שבעולם התלמיד והרב עומדין הרב אומר לתלמיד לך והמתן לי במקום פלוני והתלמיד הולך וממתין לו. והקדוש ברוך הוא אומר ליחזקאל (יחזקאל ג כב) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך. וכתיב (שם כג) ואצא אל הבקעה. הוי וענותך תרבני. רבי יודן בשם רבי חמא אמר לעתיד לבוא הקב”ה מושיב מלך משיח לימינו שנאמר (תהלים קי א) נאם ה’ לאדוני שב לימיני. ואברהם לשמאלו ופניו מתכרכמין ואומר בן בני יושב על הימין ואני על השמאל. והקב”ה מפייסו ואומר בן בנך לימיני ואני על ימינך. כביכול (שם ה) ה’ על ימינך. הוי וענותך תרבני:

“Say another thing and give me the shield of your salvation.” Speaking of Abraham, who was sitting while the Shechinah (divine presence) was standing. Rabbi Berechiah said in the name of Rabbi Levi, “Abraham wanted to stand up, but the Holy One, blessed be He, told him to remain seated, for it is a good sign for your children that they will sit while I stand, as it is written (Psalms 82:1), ‘God stands in the congregation of the mighty.'” Rabbi Samuel bar Chiya and Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Chanina that whenever the children of Israel praise the Holy One, blessed be He, He places His Shechinah upon them. Why is this so? As it is said (Psalms 22:4), “Yet You are holy, enthroned upon the praises of Israel.” Rabbi Simon said that when the Holy One, blessed be He, revealed Himself to Abraham, He regretted His words. The Holy One, blessed be He, said to the angels, “Go to him, and the Shechinah will accompany you and delay him until you have gone,” as it is said (Genesis 18:22), “And the men turned from there.” Rabbi Simon said that this is the correction of the scribes: that the Shechinah stands and waits for him. “Your answer will increase me.”

Rabbi Chiya said, “When a disciple goes before his teacher at night, who lights his lamp? Not the disciple, but the Holy One, blessed be He, lights the lamp for Israel, as it is said (Exodus 13:21), ‘And the Lord went before them by day in a pillar of cloud.'” “Your answer will increase me.” Rabbi Lulianus said in the name of Rabbi Yishmael that in the custom of the world, the teacher speaks and the student answers. But the Holy One, blessed be He, is not so, as it is said (Exodus 19:19), “Moses will speak, and God will answer him with a voice.” “Your answer will increase me.” Ben Azai said, “A mortal king, when he mentions his name, first mentions his titles and only then his name. But the Holy One, blessed be He, first mentions His name and only then His titles, as it says, ‘In the beginning God created the heavens and the earth’ (Genesis 1:1). Woe to you who does not understand this!” Rabbi Abba said, “Have you seen the difference between the conduct of the teacher and the student in the world? When the teacher is engrossed in Torah study and says to the student, ‘You have wearied me with your questions,’ the student goes and waits for him. But the Holy One, blessed be He, taught the Torah to Israel for forty days, and at the end said, ‘You have wearied Me with your questions,’ as it says, ‘The Lord our God spoke to us at Horeb, saying…’ (Deuteronomy 1:6). Rabbi Shimon said, ‘In the practice of the world, the teacher and student stand together, and the teacher says to the student, ‘Go and wait for me in such-and-such a place,’ and the student goes and waits for him. But the Holy One, blessed be He, says to Ezekiel, ‘Arise, go to the valley, and there I will speak with you’ (Ezekiel 3:22). And it is written, ‘So I arose and went to the valley’ (Ezekiel 3:23). Woe to you who does not understand this!” Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Hama, “In the future, the Holy One, blessed be He, will seat the Messiah King at His right hand, as it says, ‘The Lord said to my Lord: “Sit at My right hand”‘ (Psalm 110:1). And Abraham will be at His left, and his face will be confused, and he will say, ‘The son of my son is sitting at Your right, and I am at Your left?’ And the Holy One, blessed be He, will appease him and say, ‘The son of your son is at My right, and you are at My right as well,’ as it says, ‘The Lord is at your right hand’ (Psalm 110:5). Woe to you who does not understand this!“

תפלטני מריבי עם. שלא יהא לי דין בפניהם. אמר בן עזאי אמר דוד נוח לי למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על שני עטופי סדינין. אמר לו הקב”ה דוד אטילס. אמר לפניו רבון העולמים תשימני לראש גוים. מפלטי מאויבי מבבל. אף מקמי ממדי. תרוממני ביון. מאיש חמס תצילני באדום. על כן אודך בגוים ה’. מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד. מה כתיב אחריו השמים מספרים כבוד אל. וכן בשעה שהקב”ה מכין כסאו של דוד הכל שמחין. שנאמר (תהלים פט ה) עד עולם אכין זרעך. מה כתיב אחריו (שם ו) ויודו שמים פלאך ה’. כתוב אחד אומר מגדיל. וכתוב אחד אומר מגדול. א”ר יודן לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא. ומהו מגדיל שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל. לפי שהן עכשיו שרויין בצרות גדולות ואם תבוא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדולה שהיא באה מתוך צרות גדולות. לכך הוא באה קימעא קימעא ומתגדלת והולכת. ולכך היא משולה הגאולה כשחר. שנאמר (ישעיה נח ח) אז יבקע כשחר אורך. ולמה נמשלה כשחר. שאין לך אפלה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבקר. ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין. אלא עמוד השחר עולה ומאיר לעולם תחלה ואחר כך גלגל חמה עולה ומאיר ואין בריה נלכדת. שנאמר (משלי ד יח) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. ומהו מגדול שנעשה להם מלך המשיח כמגדל שנאמר מגדול ישועות מלכו. וכתיב (שם יח י) מגדל עוז שם ה’ בו ירוץ צדיק ונשגב:

“Deliver me from my disputes, so that I will not be judged by them. Ben Azzai said that David said, ‘It is better for me to rule over the entire world than to rule over two rolls of bedding.’ The Holy One, blessed be He, said to him, ‘David, My servant, I will make you a ruler over nations.’ ‘Deliver me from my enemies from Babylon, and from those who rise up against me from Media. Raise me from the gate of death, and rescue me from the hands of the violent.’ Therefore, I will praise You among the nations, O Lord. He who magnifies the salvation of His king and does kindness to His anointed, to David. What is written after him? ‘The heavens declare the glory of God.’ And likewise, when the Holy One, blessed be He, prepares the throne of David, everyone rejoices, as it is said, ‘I will establish your seed forever.’ What is written after that? ‘The heavens praise Your wonders, O Lord.’ One verse says ‘magnifies’ and one verse says ‘great’. Rabbi Yudan said that the redemption of this nation will not come all at once but little by little. And what is ‘magnifies’? It is because it grows and goes before Israel. Because they are now burdened with great troubles, and if redemption were to come all at once, they could not bear a great salvation that comes from great troubles. Therefore, it comes little by little and grows and goes. And therefore, redemption is compared to dawn, as it is said, ‘Then your light will break forth like the dawn.’ And why is it compared to dawn? Because there is no greater darkness than the one before dawn. And if the wheel of the sun rises at that moment, all creatures are captured. But the dawn rises and illuminates the world first, and then the wheel of the sun rises and illuminates, and no creature is captured. As it is said, ‘The path of the righteous is like the light of dawn, shining brighter and brighter until midday.’ And what is ‘great’, which is done for them when the Messiah comes, as a tower, as it is said, ‘He is great in salvation, his king.’ And it is written, ‘A tower of strength is the name of the Lord, to which the righteous run and are elevated.'”

PSALM 21

למנצח מזמור לדוד ה’ בעזך ישמח מלך. זה שאמר הכתוב (ישעיה יא י) והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים. אמר רבי חנינא אין מלך המשיח בא אלא ליתן לאומות העכו”ם שש מצות. כגון סוכה ולולב ותפילין. אבל ישראל למדין תורה מן הקדוש ברוך הוא שנאמר (שם נד יג) וכל בניך למודי ה’. ולמה בשביל (ישעיה יא י) אליו גוים ידרושו. רבי חנינא בשם רבי אחא אמר מהו (שם) והיתה מנוחתו כבוד. שהוא נותן לו למלך המשיח מן הכבוד של מעלה. הוי בעזך ישמח מלך:

To the choirmaster. A Psalm of David. May the Lord in your strength rejoice, O king! This refers to what is said in the verse (Isaiah 11:10), “And it shall come to pass on that day, that the root of Jesse, that stands as a banner for the peoples, to him shall the nations seek.” Rabbi Chanina said that the Messiah will only come to give the non-Jewish nations the six commandments, such as the sukkah, lulav, and tefillin. But Israel has learned the Torah from the Holy One, blessed be He, as it says (Jeremiah 31:33), “And all your children shall be taught of the Lord.” And why is it said (Isaiah 11:10), “And to him shall the nations seek?” Rabbi Chanina said in the name of Rabbi Acha, “What is the meaning of the verse (ibid., v. 10), ‘And his resting place shall be of honor?’ That the honor from above will be given to the Messiah.” May the Lord in your strength rejoice, O king!

דבר אחר ה’ בעזך ישמח מלך. אמר רבי סימון (תהלים כד י) מי הוא זה מלך הכבוד ה’ צבאות הוא מלך הכבוד סלה. זה מלך שחילק מכבודו ליראיו ה’ צבאות הוא מלך הכבוד סלה. שנו רבותינו מלך בשר ודם אין רוכבים על סוסו ואין יושבין בכסאו ואין משתמשין בשרביטו. ומשה נשתמש בשרביטו של הקב”ה שנאמר (שמות ד כ) ויקח משה את מטה האלקים בידו. ואליהו רכב על סוסו. ומה סוסו של הקב”ה סופה וסערה. וכתיב (מלכים-ב ב יא) ויעל אליהו בסערה השמים. מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו. והקב”ה נתנה למלך המשיח שנאמר (תהלים כא ד) תשית לראשו עטרת פז. מלך בשר ודם אין לובשין פורפורייא שלו. ומהו הוד והדר. ובמלך המשיח כתיב (שם ו) הוד והדר תשוה עליו. מלך בשר ודם אין יושבין על כסאו ושלמה ישב על כסאו שנאמר (דברי הימים-א כא כג) וישב שלמה על כסא ה’ למלך. מלך בשר ודם אין קוראין לסגן שלו בשמו. והקב”ה קרא למשה בשמו שנאמר (שמות ז א) ראה נתתיך אלקים לפרעה. וכן ישראל (תהלים פב ו) אני אמרתי אלקים אתם. וקראן קדושים שנאמר (ויקרא יט ב) קדושים תהיו כי קדוש אני. וכתיב (דברים ז ו) כי עם קדוש אתה. וקורא למלך המשיח על שמו. ומה שמו (שמות טו ג) ה’ איש מלחמה. ומלך המשיח (ירמיה כג ו) וזה שמו אשר יקראו ה’ צדקנו. וירושלים נקראת על שמו (יחזקאל מח לה) ושם העיר מיום ה’ שמה. וישראל לובשין לבושו של הקב”ה שנאמר בו (תהלים צג א) עז התאזר. ונתנו לישראל שנאמר (ישעיה נב א) עורי עורי לבשי עוזך. אמר רבי לוי טב למדינתא דשמה כשם מלכה ושם מלכה כשם אלהא. זה שאמר הכתוב (מיכה ה ג) ועמד ורעה וגו’ בשם ה’. אותה שעה בעזך ישמח מלך. דבר אחר אין עז אלא תורה שנאמר (תהלים כט יא) ה’ עז לעמו יתן. דבר אחר אין עז אלא ארץ ישראל שנאמר (שם עח סא) ויתן לשבי עוזו. ואין עוז אלא מלכות שנאמר (שמואל-א ב י) ויתן עז למלכו:

Another thing, may the Lord be pleased with your majesty. Rabbi Simon said (Psalm 24:10), “Who is this King of Glory? The Lord of Hosts, He is the King of Glory, Selah.” This is a King who shares His honor with His servants; the Lord of Hosts, He is the King of Glory, Selah. Our sages taught, “A mortal king does not ride on his horse, nor sit on his throne, nor wield his scepter. But Moses used the scepter of the Holy One, blessed be He, as it is said (Exodus 4:20), ‘And Moses took the staff of God in his hand.’ And Elijah rode on his horse. And what was the horse of the Holy One, blessed be He? It was the storm and tempest, as it is written (2 Kings 2:11), ‘And Elijah went up in a whirlwind into heaven.’ A mortal king does not wear his own crown. But the Holy One, blessed be He, gave the crown to the King Messiah, as it is said (Psalm 21:4), ‘You set a crown of fine gold upon his head.’ A mortal king does not wear his own mantle. But the King Messiah will be clothed in splendor and majesty, as it is written (Psalm 21:6), ‘You make him most blessed forever; you make him glad with the joy of your presence.’ A mortal king does not sit on his own throne. But Solomon sat on the throne of the Lord as king, as it is said (1 Chronicles 29:23), ‘Then Solomon sat on the throne of the Lord as king.’ A mortal king does not call his deputy by his own name. But the Holy One, blessed be He, called Moses by his name, as it is said (Exodus 7:1), ‘See, I have made you as God to Pharaoh.’ And likewise, Israel said (Psalm 82:6), ‘I said, “You are gods.”‘ They are called holy ones, as it is said (Leviticus 19:2), ‘You shall be holy, for I the Lord your God am holy.’ And it is written (Deuteronomy 7:6), ‘For you are a holy people.’ And the King Messiah will be called by his name. And what is his name? The Lord, the warrior. And the King Messiah’s name will be called ‘The Lord is our righteousness,’ as it is said (Jeremiah 23:6), ‘And this is his name whereby he shall be called, The Lord is our righteousness.‘ And Jerusalem will be called by his name, as it is said (Ezekiel 48:35), ‘And the name of the city from that day shall be, The Lord is there.’ And Israel will wear the mantle of the Holy One, blessed be He, as it is said of Him (Psalm 93:1), ‘The Lord reigns, He is clothed with majesty.’ “And they will give to Israel, as it is said (Isaiah 52:1), “Awaken, awaken, clothe yourself in your strength.” Rabbi Levi said, “It is good for a province to have a name like its queen, and for a queen to have a name like that of God.” This is what the verse means (Micah 5:3), “He will arise and shepherd in the name of the Lord.” At that time, the king will rejoice in your strength. Another explanation is that there is no strength other than Torah, as it says (Psalm 29:11), “The Lord will give strength to His people.” Another explanation is that there is no strength other than the Land of Israel, as it says (Psalm 78:71), “And He gave his strength to captivity.” And there is no strength other than kingship, as it says (1 Samuel 2:10), “And He will give strength to His kin…

PSALM 27

לדוד ה’ אורי וישעי ממי אירא. זה שאמר הכתוב (ישעיה י יז) והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר בפלטין שלו. שמא יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאורו ופלוני שהוא שונאי אל ישתמש לאורו. אלא הכל משתמשין לאורו. אבל הקב”ה אינו כן אלא והיה אור ישראל וגו’. בני יראו ושונאי אל יראו. וכבר עשה דוגמא זו במצרים (שמות י כג) ולא ראו איש את אחיו וגו’ ולכל בני ישראל היה אור. (שם יג כא) וה’ הולך לפניהם יומם. ואומר (שם יד כ) ויאר את הלילה ויהי הענן והחושך. ואומר (מיכה ז ח) כי אשב בחשך ה’ אור לי. לכך נאמר אורי וישעי ממי אירא. ואומר (תהלים מג ג) שלח אורך ואמתך. (לכך נאמר דוגמא לעתיד) ברא האור שאין ראויין בו גנזו לעתיד לבוא אל הצדיקים. שנאמר (משלי יג ט) אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך. ואומר (בראשית א ד) וירא אלקים את האור כי טוב. רבי יהודה ברבי סימון אמר הבדילו את האור לעצמו. משל למלך שראה מנה יפה ואמר זה שלי. כך כשברא הקב”ה את עולמו אמר אין כל בריה יכולה להשתמש בה אלא אני. וכן הוא אומר (דניאל ב כב) ונהורא עמיה שרי. אמר רבי אבין נטלו הקב”ה ונתעטף בו כטלית והבריק את העולם מזיוו. הדא הוא דכתיב (תהלים קד ב) עוטה אור כשלמה. ורבנן אמרי הבדילו לעצמו ליתן לצדיקים לעתיד לבוא. משל למלך שהיה לו מנה יפה ואמר זו לבני. וכן הוא אומר (שם צז יא) אור זרוע לצדיק. אמר דוד לפני הקב”ה רבונו של עולם ואימתי הוא בא. אמר לו כשיגיע הקץ ותבנה ירושלים ואני מביא אותו האור. שנאמר (ישעיה ס א) קומי אורי כי בא אורך. אבל לעתיד לבוא לאומות העכו”ם יהיה חשך. שנאמר (שם ב) כי החשך יכסה ארץ. ונאמר (שם י יז) והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה. מהו (שם) שיתו ושמירו. אלו המפונקין שבהם. אמר לו דוד האר לנו מאותו האור שנאמר (תהלים קיח כז) אל ה’ ויאר לנו. אמר הקב”ה חייך שאני מביא אותו אור לישראל וחשך לאומות העכו”ם. שנאמר (ישעיה ס ב) כי הנה החשך יכסה ארץ. אבל לישראל (שם) ועליך יזרח ה’. ואם תמה אתה על הדבר. כבר הראה הקב”ה דוגמא לישראל שנאמר (שמות יד כ) ויהי הענן והחשך. אם ענן למה חשך ואם חשך למה ענן. אמר רבי הושעיא דו פרצופין היו היה אור לישראל וחשך למצרים. אמר דוד אני מזמר על אותו האור שנאמר ה’ אורי וישעי. זה שאמר הכתוב (תהלים קיט קה) נר לרגלי דבריך. למה הרשעים דומים. למי שהיה מהלך באישון לילה ואפלה הגיע לאבן ונכשל בה הגיע לגומץ ונפל לתוכו. וכן הוא אומר (משלי ד יט) דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו. ולמה הצדיקים דומין. למי שמהלך ואבוקה בידו הגיע לאבן משמר את נפשו שלא יכשל. הגיע לגומץ משמר את עצמו שלא יפול בתוכו. כך אמר דוד באתי לחלל את השבת האירה לי (את) התורה. שנאמר (דברים ה יב) שמור את יום השבת. באתי לנאוף האירה לי (את) התורה. שנאמר (ויקרא כ י) מות יומת הנואף והנואפת. הדא הוא דכתיב (תהלים קיט קה) נר לרגלי דבריך. דבר אחר אם נאמר נר למה נאמר אור ואם נאמר אור למה נאמר נר. אמר דוד כשאני מתחיל בדברי תורה מעט אני מתחיל בהם והם נובעים. וכשאני נכנס לתוכו נפתחים לי שערים הרבה. לכך נאמר נר לרגלי דבריך. ואחר כך אור לנתיבתי:

“To David: The Lord is my light and my salvation, whom shall I fear? This is what is written (Isaiah 10:17): “And the light of Israel will become a fire, and his Holy One a flame.” In the custom of the world, people light a candle with their own matches. One might say that so-and-so who loves me will use my light, and so-and-so who hates me will not use my light. But everyone uses the light. However, the Holy One, blessed be He, is not like that. Rather, “And the light of Israel will become a fire, and his Holy One a flame.” The righteous will see, and the wicked will not. This was already demonstrated in Egypt (Exodus 10:23): “But for all the children of Israel there was light.” (ibid 13:21) “And the Lord went before them by day.” And it is said (ibid 14:20) “And he gave light to them in the night.” And it is said (Micah 7:8) “When I sit in darkness, the Lord will be a light unto me.” Therefore it is said, “The Lord is my light and my salvation.” (Psalms 27:1) And it is said (ibid 43:3) “Send forth your light and your truth.” (And an example for the future is said) “God created the light which is hidden away for the righteous to use in the future.” (Proverbs 13:9) “The light of the righteous rejoices.” And it is said (Genesis 1:4) “And God saw the light, that it was good.” Rabbi Yehuda, son of Rabbi Simon, said, “God separated the light for Himself, as it were.” A parable: A king who saw a beautiful garment and said, “This is mine.” Similarly, when God created the world, He said, “No creature can use it except for me.” And thus it is said (Daniel 2:22) “And with Him is light.” Rabbi Avin said, “God took it and wrapped Himself in it like a garment, and He brightened the world with its radiance.” And this is what is written (Psalms 104:2) “He wraps Himself in light as with a garment.” The Rabbis said, “He separated it for Himself in order to give it to the righteous in the future.” A parable: A king who had a beautiful garment and said, “This is for my son.” And thus it is said (Psalms 97:11) “Light is sown for the righteous.”

David said before the Lord, “Master of the Universe, when will the Messiah come?” He said to him, “When the end comes and Jerusalem is built, then I will bring him.” “And upon you, the Lord will shine. And if you wonder about this matter, the Holy One, blessed be He, has already shown an example to Israel, as it is stated (Exodus 14:20), ‘And there was a cloud and darkness.’ If there was a cloud, why was there darkness? And if there was darkness, why was there a cloud? Rabbi Hoshaya said, ‘There were two faces to the cloud; for Israel, it was light, and for Egypt, it was darkness.’ David said, ‘I sing about that light, as it is said, “The Lord is my light and my salvation” (Psalm 27:1).’ This is why the verse says (Psalm 119:105), ‘Your word is a lamp unto my feet.’ Why are the wicked compared to darkness? It is like someone who walks in the dark of night and stumbles upon a stone and falls. Then he reaches a thorn and falls into it. As it is said (Proverbs 4:19), ‘The way of the wicked is like darkness; they know not at what they stumble.’ Why are the righteous compared to light? It is like someone who walks with a torch in his hand. When he reaches a stone, he guards himself so as not to stumble. When he reaches a thorn, he guards himself so as not to fall into it. Thus, David said, ‘When I come to desecrate the Sabbath, the Torah enlightens me, as it is said (Deuteronomy 5:12), “Keep the Sabbath day holy.” When I come to commit adultery, the Torah enlightens me, as it is said (Leviticus 20:10), “The adulterer and adulteress shall surely be put to death.” This is what is meant by the verse (Psalm 119:105), ‘Your word is a lamp unto my feet.’ Another interpretation: If we say ‘lamp,’ why do we say ‘light?’ And if we say ‘light,’ why do we say ‘lamp?’ David said, ‘When I begin to study the Torah, I start with a little, and they flow from me. And when I enter into it, many gates open up for me.’ Therefore, it is said, ‘Your word is a lamp unto my feet, and a light unto my path’ (Psalm 119:105).”

PSALM 72

דבר אחר משפטיך למלך תן זה מלך המשיח שנאמר (ישעיה יא א) ויצא חוטר מגזע ישי. ר’ אליעזר אומר כל מקום שאין דין יש דין וכל מקום שיש דין אין דין. כיצד בזמן שאין עושין הדין בארץ עושין הדין בשמים והקב”ה יושב עליהם בדין ופורע מהן. אבל בזמן שהדין בארץ אין הקב”ה יושב עליהם בדין אמר הקב”ה נטלתם אומנותי מה יש לי לעשות. היא היתה אומנות שלי שנאמר (שם ל ח) כי אלקי משפט ה’ ואומר (ויקרא כו ג) אם בחקתי תלכו. והואיל ונטלתם אומנותי אבקש אומנות אחרת (שם ד) ונתתי גשמיכם בעתם. לכך ידין עמך בצדק וענייך במשפט ויעשה הדין:

This passage discusses the idea that ultimately, the King Messiah will rule over all, as stated in Isaiah 11:1: “And there shall come forth a shoot from the stump of Jesse, and a branch from his roots shall bear fruit.” Rabbi Eliezer adds his own insight, stating that wherever there is no justice, there will eventually be justice, and wherever there is justice, there may not necessarily be justice. This is explained by the concept that when the earthly court fails to bring justice, the Heavenly court will ultimately judge the situation, and God will repay accordingly. However, when there is a functioning earthly court, God does not intervene because the people are responsible for administering justice themselves. This is demonstrated by the verse in Jeremiah 50:7: “For the Lord is a God of justice; blessed are all those who wait for him.” Additionally, Leviticus 26:3 states, “If you walk in my statutes and observe my commandments and do them,” implying that God expects humans to uphold justice and follow His laws. If they fail to do so, they will ultimately face the consequences, but if they act justly, they will be blessed with abundance and prosperity. Therefore, it is important to administer justice and act fairly towards all people.

PSALM 75

“…The horn of the King Messiah (1 Samuel 2:10): ‘The Lord shall judge the ends of the earth; and He shall give strength unto His king, and exalt the horn of His anointed.’ It is also said (Psalm 132:17), ‘There I will make a horn to bud for David.’…”

PSALM 81

שאו זמרה ותנו תוף. ר’ חייא בר אבא אמר הוא נבל הוא כנור. ר’ שמעון אמר נבל לעצמו כנור לעצמו נימין ויתדות בין זה לזה. אמר רב הונא בשם רבי אסי על ידי עור שאינו עובד ועל ידי נימין ויתידות. ולמה נקרא שמו נבל שהוא מנבל כל מיני זמר. א”ר יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות (וכמה נימין ביתידות) שבעה נימין בכנור שנאמר (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך. ולימות המשיח שמונה שנאמר (שם יב א) למנצח על השמינית. ולעתיד לבוא עשר שנאמר (שם צב ד) עלי עשור ועלי נבל:

“Raise a song and strike the tambourine.” Rabbi Hiyya bar Abba said, “The nevel (harp) is like a corpse (naveil).” Rabbi Shimon said, “The nevel is for itself, and the kinor (lyre) is for itself, and there are pegs and nails between them.” Rav Huna said in the name of Rabbi Assi, “Through the leather that is not worked and through the pegs and nails.” And why is it called nevel? Because it makes all kinds of music decay. Rabbi Yehuda bar Rabbi Elai said, “In this world, it is through the pegs and nails (and how many pegs are there between them) that there are seven pegs in the kinor, as it says, ‘Seven times a day I praise You’ (Psalms 119:164). In the days of the Messiah, there will be eight, as it says, ‘For the conductor, on the eighth’ (Psalms 12:1). And in the future to come, there will be ten, as it says, ‘On me is a decade and a nevel (harp)’ (Psalms 92:4).”

PSALM 87

“… There was a man who took a sapphire stone to test it. He put it on a sandstone and struck it with a hammer, and the sandstone broke, but the sapphire did not. ‘I will make your suns like shards of glass’ (Isaiah 54:12). Rabbi Berachiah said in the name of Rabbi Abba bar Kahana, ‘Michael and Gabriel disagreed about this. Some say they will be made of sapphire and some say they will be beautiful.’ The Almighty said to Isaiah, ‘Both will be made, and I will make your suns like shards of glass, and your gates like the stones of a gun.’ Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Shmuel, ‘The great gate of Jerusalem has two mezuzot and two carvings of one stone.’ Rabbi Yochanan said, ‘Your gates will be made of large, good stones, ten by twenty cubits, and will be placed at the gates of Jerusalem.’ One of his disciples scoffed at this and said, ‘We don’t remember a simple tradition, how can we remember something so complex?’ Later, his ship sailed out to sea and he saw the ministering angels chiseling large and good stones, ten by twenty cubits. He asked them, ‘For whom are you doing this?’ They answered, ‘These will be placed at the gates of Jerusalem.’ When he returned and saw the fulfillment of the prophecy, he said, “Blessed are those who believe.’ Rika said to him, ‘If you had not seen it, you would not have believed it. You scoffed at the words of the sages, but when you set your eyes on it, a pile of bones was made.’ Rabbi Pinchas HaKohen Bar Chama related a story about a certain pious man who was traveling and was amazed at the following thought: “Is it possible that a gate with two mezuzahs and a stone threshold could rise ten cubits high?” He then saw a single stone rising from the sea to a height of twenty cubits. Be careful not to use your gates as gunstones, and let all your borders be made of precious stones. Rabbi Benjamin Bar Levi said, “In this world, people are busy digging their fields, but in the future, all your borders will be made of precious and good stones.” Rabbi Yudan said, ‘In the future, if a person owes his friend two or three gold coins, he will say to him, “Let us go to the King Messiah.” And they will go to him, and he will say to him, “What do I owe you two or three gold coins for?” Take it from here that gold and silver before the King Messiah are like dust, as it is said, “The Lord is your boundary and your peace.”’ The sons of Korach asked him, ‘When will you do this?’ He replied, “I will tell you that we will sing and praise.” Woe to the sons of Korach who sing a psalm whose foundation is in the holy mountains. The foundation of the world is in the merit of the two mountains of holiness, Mount Sinai and Mount Moriah. Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Reuben, ‘God will bring to Sinai, Tabor, and Carmel and give Jerusalem precedence over them, as it is said, ‘The mount of the Lord’s house shall be established at the top of the mountains.”’ Rabbi Chanina said, ‘Not only that, but it will be a time of singing, and they will respond to him with songs and praises, as it is said, “And he will lift up from the hills.”’ The word ‘lift up’ only means singing, as it is said, ‘And Chenaniah, chief of the Levites, was for the singing.’”

אזכיר רהב ובבל. א”ר יוסי בר סימון עתידין כל האומות להביא דורונות למלך המשיח שנאמר (שיר השירים ד ח) תשורי מראש אמנה. אמר ר’ סימון למה נקרא דורון תשורה. דבר נש מסתכל בה ומזמר יאי כענין שנאמר (איוב ז ח) לא תשורני עין רואי. וכיון שהן באין אצל מלך המשיח הוא אומר להם יש ביניכם ישראל הביאו אותם לי שנאמר (תהלים צו ז) הבו לה’ משפחות עמים. עמים הביאו לי משפחותיהם של ישראל. אמר ר’ אחא ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון. (שם ח) הביאו לה’ כבוד שמו. אותן שכיבדו אותו בעולם הזה ונתנו כבוד לשמו. אמר ר’ ברכיה בשם רבי יהודה (ישעיה יח ז) בעת ההיא יוב”ל שי. גימטריא בה”ם. שהם מביאין אותן דורונות למלך המשיח שנאמר (שם סו כ) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה’. אמר ר’ ברכיה הזקנים שבהן אינן יכולין להשען מה הם עושין מביאין אותן ושוענין אותן בידיהן. מהו נכבדות שהן מביאין אותן בכבוד. וכשהן מביאין אותם והם באים לילך להם והוא אומר זה כהן זה לוי זה ישראל כגון אם נמכרו לעבדים ונשתכחו ונעשו גוים על יד האונסים אני מקבלם. הוי (שם כא) וגם מהם אקח וגו’ אמר ה’. והיכן אמר (דברים כט כח) הנסתרות לה’ אלקינו:

Mentioning Rahab and Babylon. Rabbi Yosei bar Simon said: “All nations are destined to bring gifts to the Messiah, as it is written (Song of Songs 4:8): ‘Come with me from Lebanon, my bride, come with me from Lebanon. Descend from the top of Amana, from the tops of Senir and Hermon, from the dens of lions, from the mountains of leopards.’ ” Rabbi Simon said, “Why is a gift called a dorein?” Because it is compared to a woman who looks at herself and sings, as it is written (Job 7:8): ‘The eye that saw me shall see me no more; your eyes are upon me, and I am not.’ And when the nations come before the Messiah, he will say to them, ‘Is there among you any Israelite who brought them to me?’ as it is said (Psalm 96:7), ‘Ascribe to the Lord, O families of the peoples, ascribe to the Lord glory and strength.’ The peoples brought me the families of Israel. Rabbi Aha said, “And he tells them, ‘Bring them to me with honor, not with shame,’ as it is said (Psalm 29:2), ‘Ascribe to the Lord the glory of his name; worship the Lord in holy splendor.’ Those who honored him in this world and gave glory to his name.” Rabbi Berechiah said in the name of Rabbi Judah (Isaiah 18:7), “In that time shall a present be brought to the Lord of hosts by a people tall and smooth, even from the beginning onward, a nation meted out and trodden underfoot, whose land the rivers divide, to the place of the name of the Lord of hosts, the mount Zion.” The letters of “jubilee year” spell “with them,” because they bring gifts to the Messiah, as it is said (Zechariah 14:16), “And it shall come to pass, that every one that is left of all the nations which came against Jerusalem shall even go up from year to year to worship the King, the Lord of hosts, and to keep the feast of tabernacles.” Rabbi Berechiah said, “The elders among them who cannot walk, what do they do? They bring gifts and carry them in their hands. What is the meaning of honor when they bring gifts? And when they bring them and they go to leave, and he says, ‘This one is a priest, this one is a Levite, this one is an Israelite,’ it is as if they were sold into slavery and forgotten and made into Gentiles by force, I accept them. For it is said (Isaiah 56:7), ‘Even them will I bring to my holy mountain, and make them joyful in my house of prayer; their burnt-offerings and their sacrifices shall be accepted upon my altar: for my house shall be called a house of prayer for all peoples.’ And where did it say (Deuteronomy 29:28), ‘The secret things belong to the Lord our God’?

PSALM 90

כי כל ימינו פנו בעברתך וגו’. רבי יהודה אמר זו מרירה. ורבנן אמרי זה נער שהוא הוגה. כלינו שנינו וגו’. ימי שנותינו בהם וגו’ ורהבם עמל ואון. אמר רבי חנינא בר יצחק אפילו מלכותו עמל ואון שנאמר (תהלים פז ד) אזכיר רהב ובבל. כי גז חיש. רבנן אמרי גזין חשין וטסין. ר’ יודן אמר אף על פי כן היו בו מעשים טובים. מי יודע עוז אפך. אמר רבי אבא בר כהנא שמא מתמלאת עברה על ידך. מי יודע עוז אפך. אמר רבי חנינא בר יצחק כל מי שקדמו יום דין בעולם הזה. וכיראתך עברתך. למנות ימינו כן הודע. אם אנו יודעין שנותינו אימתי אנו מתים היינו עושים תשובה. אמר רבי אליעזר שוב יום אחד לפני מיתתך. אמרו לו תלמידיו וכי אדם יודע אימתי הוא ימות. אמר להם כל שכן שהוא עושה תשובה ויאמר שמא למחר אני מת ונמצא כל ימיו הם בתשובה. הוי למנות ימינו כן הודע. שובה ה’ עד מתי. שמחנו כימות עניתנו. כימים שעניתנו בבבל במדי באדום. דבר אחר כימות המשיח. וכמה ימות המשיח. רבי אליעזר אומר אלף שנה. שנאמר כיום אתמול. רבי יהושע אומר אלפים שנה. שנאמר כימות עניתנו. שני ימים. ויומו של הקב”ה אלף שנה. רבי ברכיה אומר שש מאות שנה. שנאמר (ישעיה סה כב) כימי העץ ימי עמי. וגמירי דהאי סדנא עביד בארעא שית מאה שנין. רבי יוסי אמר ששים שנה. שנאמר (תהלים עב ה) ולפני ירח דור דורים. דור כ’ שנה דורים מ’ שנה. הרי ס’. רבי עקיבא אומר ארבעים שנה. שנאמר כימות עניתנו. כארבעים שנה שעשו אבותינו במדבר שנאמר (דברים ח ג) ויענך וירעיבך. ורבנן אמרי שלש מאות וחמשים וארבע כמנין ימות שנת הלבנה שישראל מונין בהן. שנאמר (ישעיה סג ד) ושנת גאולי בא. רבי אבהו אמר שבעת אלפים כימי החתן. שנאמר (שם סב ה) כי יבעל בחור בתולה. וכמה ימי החתן שבעת ימים שנאמר (בראשית כט כז) מלא שבוע זאת:

“For all our days have passed away in Your wrath… Rabbi Yehuda says this refers to bitterness, and the Rabbis say it refers to a youth that is cut off. We have completed our years… Our days pass away with toil and trouble… Rabbi Chanina bar Yitzchak said even his kingdom was toil and trouble, as it says ‘I will recall Rahav and Babylon…’ The Rabbis say it refers to harsh shearing and afflictions. Rabbi Yudan said, nevertheless, there were good deeds in it. Who knows the strength of Your anger? Rabbi Abba bar Kahana said, perhaps transgression has filled up your hand. Who knows the strength of Your anger? Rabbi Chanina bar Yitzchak said, whoever advances the Day of Judgment in this world, his sins come first. Let us calculate our years, so that we may bring wisdom to our hearts. Rabbi Eliezer said, repent one day before your death. His students asked, does a man know on which day he will die? He answered, therefore, one should repent every day, lest he die tomorrow, and thus all his days will be spent in repentance. Let us calculate our years so that we may bring wisdom to our hearts. Return, O Lord; how long will it be? Rejoice us according to the days You afflicted us, the years we have seen evil. Such are the days of the Exile in Babylonia, in Media, and in Edom. Another interpretation: such are the days of the Messiah. How many will be the days of the Messiah? Rabbi Eliezer says, a thousand years, as it is said, ‘A day that is like a thousand years.’ Rabbi Yehoshua says, two thousand years, as it is said, ‘For the days of our life are seventy years,’ and seventy times two is one hundred and forty. And the day of the Holy One, blessed be He, is one thousand years, as it is said, ‘A thousand years in Your eyes are like yesterday.’ Rabbi Baruchya says six hundred years, as it is said, ‘The days of my people will be like the days of a tree.’ And it is learned that this workshop is done in the earth for six hundred years. Rabbi Yosei says sixty years, as it is said, ‘Before the moon, for generation of generations.'” Generation follows generation; one generation passes away, and another generation comes. According to Rabbi Akiva, a generation is forty years, as it says, “As the days of our years, so is our life” (Psalms 90:10), which is likened to the forty years that our ancestors spent in the wilderness, as it says, “And He afflicted you, and let you hunger” (Deuteronomy 8:3). However, the Sages say that a generation is three hundred and fifty-four years, corresponding to the number of days in the lunar year, as it says, “And the year of my redemption has come” (Isaiah 63:4). Rabbi Abbahu says that a generation is seven thousand years, corresponding to the seven days of the week, as it says, “For a young man shall marry a virgin” (Isaiah 62:5), and just as a wedding lasts seven days, so too a generation lasts seven thousand years.

PSALM 93

ה’ מלך גאות לבש. זה שאמר הכתוב (ירמיה י ז) מי לא ייראך מלך הגוים. אמר לו הקב”ה לירמיה ולאו מלכיהון דישראל אנא. אמר לו לפי שאמרת לי (שם א ה) נביא לגוים נתתיך. אף אני קורא אותך מלך הגוים. לך יאתה לך מלכותא יאה. ה’ מלך גאות לבש. אמר רבי חנינא יש לך שהוא נאה ללבושו ולבושו אין נאה לו. אבל הקב”ה הוא נאה ללבושו ולבושו נאה לו שנאמר ה’ מלך גאות לבש. שבעה לבושין לבש הקב”ה. אחד במלחמת הים שנאמר ה’ מלך גאות לבש. זה כנגד מלחמת הים שנאמר (שמות טו א) אשירה לה’ כי גאה גאה. אחד בסיני שנאמר (תהלים כט יא) ה’ עז לעמו יתן. כנגד עוז שנתן לעמו בסיני. ואחד כנגד בבל שנאמר (ישעיה נט יז) וילבש בגדי נקם תלבושת. וכן הוא אומר (ירמיה נא יא) כי נקמת ה’ הוא נקמת היכלו. ואחד כנגד מדי שנאמר (ישעיה נט יז) וילבש צדקה כשריון. וכן הוא אומר (אסתר ח טו) ומרדכי יצא מלפני המלך. ואחד כנגד יון שנאמר (ישעיה נט יז) ויעט כמעיל קנאה. כך היו בני חשמונאי לבושי בגדים של קנאה. ואחד כנגד אדום שנאמר (שם סג א) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים. שביעי לימות המשיח שנאמר (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חוור:

“The Lord reigns, He is clothed with majesty; the Lord is clothed, He has girded Himself with strength. The scripture says (Jeremiah 10:7), ‘Who would not fear You, O King of the nations?’ The Lord said to Jeremiah, ‘But am I not the King of Israel?’ Jeremiah replied, ‘Because You have said to me (Jeremiah 1:5), “I have appointed you as a prophet to the nations,” therefore I call You the King of the nations.’ ‘Go and take possession of the kingship,’ said the Lord. ‘The Lord reigns, He is clothed with majesty.’ Rabbi Chanina said, ‘You have a garment that is becoming to You, but Your garment does not become You.’ But the Holy One, blessed be He, has a garment that is becoming to Him and His garment becomes Him, as it is said, ‘The Lord reigns, He is clothed with majesty.’ The Lord has seven garments. One is for the war with the sea, as it is said, ‘The Lord reigns, He is clothed with majesty’ – this is the war with the sea, as it is said (Exodus 15:1), ‘I will sing to the Lord, for He is highly exalted.’ One is for the war of Sinai, as it is said (Psalm 29:11), ‘The Lord will give strength to His people.’ This corresponds to the strength that He gave to His people at Sinai. One is for the war of Babylon, as it is said (Isaiah 59:17), ‘He put on garments of vengeance for clothing.’ And so it says (Jeremiah 46:10), ‘For it is the vengeance of the Lord, the vengeance for His Temple.’ One is for the war of Media, as it is said (Isaiah 61:10), ‘He has clothed me with garments of salvation, He has wrapped me in a robe of righteousness.’ And so it says (Esther 8:15), ‘And Mordechai went out from the king’s presence.’ One is for the war of Greece, as it is said (Isaiah 59:17), ‘And He put on righteousness like a breastplate.’ So too, the Hasmoneans were dressed in garments of zeal. One is for the war of Edom, as it is said (Isaiah 63:1), ‘Who is this who comes from Edom, with garments of glowing colors?’ And the seventh is for the days of the Messiah, as it is said (Daniel 7:9), ‘His clothing was white as snow.‘”

אף תכון תבל בל תמוט. אמר ר’ אבהו משל למה הדבר דומה למלך שמלך תחלה עמד לגיון אחד אמר לו הימנון נתן לו המלך פרוקפי שאינה זזה ממנו. כך כשמלך הקב”ה בעולמו אמרה הארץ הימנון תחלה אלו מים העליונים שנאמר מקולות מים רבים. אמר להם הקב”ה אני נותן לכם פרוקפי שנאמר (תהלים קד ה) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד. (אף תכון תבל בל תמוט). נכון כסאך מאז. זה אחד משבעה דברים שעלה במחשבה קודם בריאתו של עולם ואלו הן – כסא הכבוד שנאמר נכון כסאך מאז. ושמו של מלך המשיח שנאמר (שם עב יז) לפני שמש ינון שמו. ולמה נקרא שמו ינון שהוא עתיד לינון ישיני עפר. והתורה שנאמר (משלי ח כב) ה’ קנני ראשית דרכו. וישראל שנאמר (תהלים עד ב) זכור עדתך קנית קדם. בית המקדש שנאמר (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון. התשובה שנאמר (תהלים צ ב-ג) בטרם הרים יולדו. תשב אנוש עד דכא. (נשאו נהרות ה’) גיהנם שנאמר (ישעיה ל לג) כי ערוך מאתמול תפתה. אמר ריש לקיש בשעה ששבו פלשתים את הארון התחילו מתגאין ואומרין לא לארון בלבד שבינו אלא לאדונו של ארון. הדא הוא דכתיב נשאו נהרות ה’. ואין נהרות אלא פלשתים שנאמר (מלכים-א ה א) מן הנהר ארץ פלשתים. אמר הקב”ה ישאו נהרות דכים. אני מדכאן ביסורין קשים. דכים. א”ר שמואל בר נחמני כנה הפנימית שלהן נושרת. רבי שמעון בן לקיש אמר כנה החיצונה נושרת. הוי נשאו נהרות ה’:

“Even the world was not stable, Rabbi Abbahu said a parable: What is this matter like? It is like a king who first conquered a certain province. The leader of the province gave the king a cornerstone that did not move from its place. Similarly, when the Holy One, blessed be He, created His world, the earth shook and said, ‘I am not stable.’ The Holy One, blessed be He, said to it, ‘I will give you a cornerstone,’ as it is written, ‘He founded the earth upon its bases; it shall not falter forever and ever.’ (Psalms 104:5) True is Your throne from the beginning. This is one of seven things that were created before the world was created, and they are: the Throne of Glory, as it is written, ‘True is Your throne from the beginning,’ the name of the King Messiah, as it is written, ‘Before the sun, his name is Yinnon,’ (Psalms 72:17) and why is he called Yinnon? Because he will ennoble those who are downtrodden like a dove that is crushed and turns to dust. The Torah, as it is written, ‘The Lord acquired me as the beginning of His way’ (Proverbs 8:22), Israel, as it is written, ‘Remember Your congregation which You acquired long ago’ (Psalms 74:2), the Temple, as it is written, ‘A throne of glory, exalted from the beginning, is the place of our sanctuary’ (Jeremiah 17:12), repentance, as it is written, ‘Before the mountains were born, before You brought forth the earth and the inhabited world, from eternity to eternity You are God’ (Psalms 90:2), and Gehenna, as it is written, ‘For from yesterday it was prepared’ (Isaiah 30:33). Rabbi Shimon ben Lakish said: When the Philistines returned the Ark, they began to boast and say, ‘It was not only the Ark that was between us and our Lord, but also His Master.’ This is what is written, ‘The rivers raise, O Lord’ (Psalms 93:3). And what are the rivers? They are none other than the Philistines, as it is written, ‘From the river is the land of the Philistines’ (1 Samuel 5:6). The Holy One, blessed be He, said, ‘The rivers will raise themselves with haughtiness, but I will break them with hard afflictions.’ ‘With haughtiness.’ Rabbi Samuel bar Nachmani said: Their internal affairs are corrupt. ‘I will break them.’ Rabbi Shimon ben Lakish said: Their external affairs are corrupt. ‘The rivers will raise, O Lord.'”

PSALM 104

דבר אחר הוד והדר לבשת. בשר ודם אם גבור אינו נאה ואם נאה אינו גבור. אבל הקב”ה אינו כן שני דברים הללו יש לו ההוד וההדר. ונתן הוד למשה שנאמר (במדבר כז כ) ונתת מהודך עליו. וההדר נתן ליהושע שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. ונתן את ההוד לשלמה שנאמר (דברי הימים-א כט כה) ויתן עליו הוד מלכות. אמר הקב”ה לעתיד לבוא אני נותן את שניהם למלך המשיח שנאמר (תהלים כא ד) כי תקדמנו ברכות טוב. מה כתיב אחריו הוד והדר תשוה עליו. ולא למלך המשיח בלבד הוא נותן אלא לכל מי שהוא יגע בתורה שנאמר (שם קיא ב) גדולים מעשי ה’ דרושים לכל חפציהם. ואין מעשי אלא הלוחות שנאמר (שמות לב טז) והלוחות מעשה אלקים המה. ומה שכרו (תהלים קיא ג) הוד והדר פעלו. הוי הוד והדר לבשת:

Another thing, glory and splendor are fitting for shame. Flesh and blood, if one is strong, they are not attractive, and if they are attractive, they are not strong. But the Holy One, blessed be He, is not so; He possesses both glory and splendor. He gave glory to Moses, as it is said (Numbers 27:20), “You shall invest him with some of your splendor.” And He gave splendor to Joshua, as it is said (Deuteronomy 33:17), “His firstborn ox, majesty is his.” And He gave glory to Solomon, as it is said (1 Chronicles 29:25), “The Lord made Solomon exceedingly great in the sight of all Israel and bestowed upon him royal majesty.” The Holy One, blessed be He, said, “In the future, I will give both of them to the King Messiah,” as it is said (Psalm 21:4), “For You set on his head a crown of fine gold.” And not only to the King Messiah does He give them, but to anyone who toils in Torah, as it is said (Psalm 111:2), “Great are the works of the Lord, studied by all who delight in them.” And the only works that are mentioned are the Tablets, as it is said (Exodus 32:16), “The tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, engraved upon the tablets.” And for their reward, it is said (Psalm 111:3), “Splendor and majesty are His work, and His righteousness endures forever.” Be clothed in glory and splendor.

עשה ירח למועדים. אמר ר’ שילא דכפר תמרתא בשם רבי יוחנן אין מונין ללבנה אלא משקיעת החמה. הוי עשה ירח למועדים. הכפירים שואגים לטרף. אלו האומות שהם כופרים בהקב”ה שואגים לטרוף את ישראל. תזרח השמש יאספון. כשתזרח שמשו של מלך המשיח יאספון העכו”ם. ולהיכן אל מעונותם ירבצון זה גיהנם. יצא אדם לפעלו. יצאו ישראל לקבל פעולתן מן הקב”ה שנאמר (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ולעבודתו עדי ערב. מי שהשלים עבודתו עד ערב. דבר אחר ולעבודתו עדי ערב. אמר רבי אבהו בשם ריש לקיש מכאן אמרו חכמים שתהא היציאה של בעל הבית והכניסה משל פועל. שצריך הפועל שתזרח לו השמש בשדה במלאכתו וצריך בעל הבית שתהא משקיע הפועל להיות בביתו:

Make a calendar for the festivals. Rabbi Shila of Kefar Tamarta said in the name of Rabbi Yochanan that one only counts the months for the moon from when the sun sets. Make a calendar for the festivals. The heretics roar to prey upon [Israel]. These are the nations who deny the Holy One, Blessed Be He, who roar to prey upon Israel. When the sun shines they will be gathered in. When the sun of the Messiah shines, the nations will be gathered in and brought to Gehenna. One must go out and do his task. Israel went out to receive their task from the Holy One, Blessed Be He, as it says, “And I will bring out My flock, and they shall no longer be prey” (Ezekiel 34:22). And [they shall work] until evening. One who completes his task until evening [is praiseworthy]. Another interpretation: And [they shall work] for His service until evening. Rabbi Abbahu said in the name of Resh Lakish: From here the Sages said that the departure of the worker and his entry should be compared to the work itself. Just as the worker needs the sun to shine in the field for his work, so too the owner of the house needs the setting of the worker to be in his house.

PSALM 110

לדוד מזמור נאם ה’ לאדוני שב לימיני. זה שאמר הכתוב (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק. ישנים היו אומות העכו”ם מלבא תחת כנפי השכינה ומי העירן לבוא לחסות תחת כנפי השכינה אברהם שנאמר מי העיר ממזרח. ואל תאמר לזה בלבד אלא אף הצדקה היתה ישינה והעירה אברהם. וכיצד עשה אברהם עשה לו פונדק ופתח לו פתחים לכל רוח והיה מקבל העוברים והשבים שנאמר (בראשית כא לג) ויטע אשל בבאר שבע. א”ר עזריה מהו אש”ל אכילה שתייה לוייה. הוי צדק יקראהו לרגלו. דבר אחר צדיקו של עולם מלוה אותו ואימתי כשבא לעשות מלחמה עם אמרפל וחביריו שנאמר (ישעיה מא ב) יתן כעפר חרבו. מהו כעפר רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אומר אברהם היה נוטל עפר וזורק עליהם והיה נעשית חרבות ונוטל קש וזורק ונעשה קשת וחצים. אמר לו רבי נחמיה אם כן עקרת את המקרא אין כתיב עפר וקש. אלא (שם) כעפר כקש. מהו כקש שהיה זורק אמרפל חרבות ונעשים כעפר זרק חצים ונעשים כקש. (שם ג) ירדפם וגו’. מהו אורח ברגליו לא יבוא כשבא לרדוף אחריהם נקפצה לו הארץ לפניו. ויש אומרים שלשה מלין היתה פסיעתו של אברהם ויש אומרים שנים אבל כשבא לא קפצה לפניו הארץ. הוי אורח ברגליו לא יבוא. רבי יהודה הכהן בר אבין בשם רבי ביבי תינוק הולך בביתו רגליו מתלכלכות בעפר אפילו כן לא נתלכלכו רגליו של אברהם. הוי אורח ברגליו לא יבוא. אמר ר’ אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי בן זימרא מהו ארח ברגליו כיון שהרג אברהם כל אותן האוכלוסין נקפו לבו ואמר אי אפשר שלא היה בהם צדיק. אמר לו הקב”ה אברהם לא יבוא ברגליך לכלוך עוון זה אורח ברגליו. ומי עשה כל המלחמות איפשר בשמנה עשר ושלש מאות נלחם כנגד כולם. אמר רבי יוחנן בנו של רבי יוסי והלא לא היה עמו אלא עבדו אליעזר שכן עולה חשבונו. ומי עשה כל המלחמות הקב”ה שאמר לו שב לימיני. שב ואני עושה לך מלחמה. ואף על פי שאינה כתובה כאן פירשה דוד שנאמר נאם ה’ לאדוני שב לימיני. וכן הוא אומר למשיח (ישעיה טז ה) והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת. אמר הקב”ה הוא ישב ואני אעשה מלחמה לכך וישב עליו באמת. ומה עלינו לעשות לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכור. הוי וישב עליו באמת:

“To David, a psalm. The Lord says to my lord: ‘Sit at my right hand until I make your enemies a footstool for your feet.’ It is the verse that says (Isaiah 41:2): ‘Who has stirred up one from the east, calling him in righteousness to his service? He hands nations over to him and subdues kings before him. He turns them to dust with his sword, to windblown chaff with his bow.’ The nations of the heathens were sleeping under the wings of the Shechinah (Divine Presence), and who awakened them to come and take refuge under the wings of the Shechinah? Abraham, as it says, ‘Who has stirred up one from the east.’ And not only that, but also righteousness was asleep and Abraham awakened it. And how did Abraham do it? He made a lodge for travelers and opened its doors to all winds, and he received passersby and returnees, as it says (Genesis 21:33), ‘And he planted a tamarisk tree in Beersheba, and there he called in the name of the Lord, the eternal God.’ Rabbi Azariah said: What is ‘eshel’? It is a place of eating, drinking, and escorting. Be righteous and call it in his name. Another explanation: the righteous one of the world would accompany him. And when he came to make war with Amraphel and his companions, as it says (Isaiah 41:2), ‘He makes his sword like dust,’ what is meant by ‘like dust’? Rabbi Judah and Rabbi Nehemiah disagreed. Rabbi Judah said that Abraham took dust and threw it at them, and it turned into swords, and he took straw and threw it, and it turned into bows and arrows. Rabbi Nehemiah said to him: If so, you have uprooted the verse, for it is not written ‘dust and straw,’ but rather ‘like dust and straw.’ What is meant by ‘like straw’? That Amraphel threw swords and they turned into dust, and he threw arrows and they turned into straw. (Isaiah 41:3) ‘He pursues them and moves on unscathed.’ What is meant by ‘on foot’? That he did not come with his army, but when he came to pursue them, the ground became compacted before him.” Some say that Abraham’s stride was three cubits long, while others say it was two, but when he walked, the ground did not even stir before him. One should not walk with dirty feet.

Rabbi Judah the son of Rabbi Abbahu said in the name of Rabbi Bibi, “The infant (Moses) walked in his home, and his feet were covered with dust, yet Abraham’s feet did not become dusty. One should not walk with dirty feet.” Rabbi Elazar ben Pedat said in the name of Rabbi Yose ben Zimra, “What is meant by ‘walking’? When Abraham slew all those people in battle, his heart was softened, and he said, ‘It cannot be that there was not a righteous person among them.’ Then God said to him, ‘Abraham, you will not come to this sin with your feet.’ And who fought all those battles? It was possible to conquer all of them with eighteen or three hundred men. Rabbi Yochanan, the son of Rabbi Yose, said, ‘But he had only his servant Eliezer with him, whose merits were great.’ And who fought all those battles? It was God who said to him, ‘Turn to your right hand,’ and I will fight for you. Although it is not written here, David explained it when he said, ‘The Lord said to my lord, “Sit at my right hand.”‘ And likewise it says of the Messiah (Isaiah 16:5), ‘And a throne shall be established in mercy, and he shall sit upon it in truth.’ God said, ‘He will sit, and I will make war for him, so let us study and not change the Torah, which is called truth (Proverbs 23:23), “Buy truth and do not sell it.” Let him sit upon it in truth.'”

PSALM 119

הורני ה’ דרך חקיך וגו’. אמר שלמה (משלי ג יג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. (שם יד) כי טוב סחרה וגו’. (שם טו) יקרה היא וגו’. ג’ בני אדם שאלו חכמה מהקב”ה דוד ושלמה מלך המשיח. דוד אמר הורני ה’ דרך חקיך. שלמה אמר (דברי הימים-ב א י) חכמה ומדע תן לי וגו’. אמר לו (שם יב) החכמה והמדע נתון לך. מלך המשיח שנאמר (תהלים עב א) לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וגו’. לכך נאמר הורני ה’ דרך חקיך. מהו הורני אמר דוד אל תאמר לי הרי הם לפניך למוד מעצמך. אלא אתה הורני שנאמר הבינני ואצרה תורתך. לכך נאמר הורני ה’ דרך חקיך. מהו דרך עשה אותה לפני דרך. ואצרנה עקב. מהו עקב שתהיה בידי התורה עקב כאדם שהוא עסוק בתורה כל ימיו ומניחה מה בידו כאלו לא עסק בה וכן לכל דבר. למה הדבר דומה למי שהיה עושה עששית למלך והביאה לו ונשברה מה בידו כאלו לא עסק בה. וכן שהיה עושה כלי נאה ונשבר בידו כאלו לא עשאו. כך אדם שהיה עוסק בתורה כל ימיו ויגע בה ואחר כך הניחה מה בידו דואג שהיה עוסק בתורה ואחר כך הניחה. וכן אחיתופל מה הועילו אלא אמר דוד הורני ה’ דרך חקיך ואצרנה עקב. וכן הוא אומר (תהלים יט יא-יב) הנחמדים מזהב ומפז רב גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב. וכן הוא אומר (שם קיט קסה) שלום רב לאוהבי תורתך וגו’:

“Teach me, O Lord, the way of Your statutes, etc.” Solomon said in Proverbs 3:13 “Happy is the man who finds wisdom, and the man who gains understanding,” and in verse 14 “For her [wisdom’s] profit is better than the profit of silver, and her gain than fine gold.” In verse 15 he says “She is more precious than rubies, and all the things you may desire cannot compare with her.” There were three who asked for wisdom from the Holy One, blessed be He: David, Solomon, and the Messiah. David said, “Teach me, O Lord, the way of Your statutes.” Solomon said in 2 Chronicles 1:10 “Give me now wisdom and knowledge.” The Holy One, blessed be He, said to him in verse 12, “Wisdom and knowledge are granted to you.” Concerning the Messiah, it says in Psalm 72:1, “Give the king Your judgments, O God.” Therefore, it says “Teach me, O Lord, the way of Your statutes.” What does “teach me” mean? David said, “Do not say to me that they are in front of you [i.e. easily accessible]. Rather, you should teach me,” as it says in Psalm 119:73, “Give me understanding, and I shall keep Your law; indeed, I shall observe it with my whole heart.” Therefore, it says “Teach me, O Lord, the way of Your statutes.” What is “the way”? It means “make it [the Torah] for me a way.” “And I shall treasure it [the Torah] with my whole heart.” What is “treasure it with my whole heart”? It means that the Torah should be in his hands like a person who is occupied with Torah all his days, and he puts it aside as if he has not occupied himself with it. And so it is with everything. Why is this compared to one who makes a vessel for the king and brings it to him, and it breaks in his hand, as if he has not made it at all? Similarly, a person who is engaged in Torah all his days, and then puts it aside, should be concerned that he has engaged in Torah and then put it aside. And so it was with Ahithophel. What did he benefit? Rather, David said, “Teach me, O Lord, the way of Your statutes, and I shall treasure it with my whole heart.” And so it says in Psalm 19:11-12, “Moreover by them Your servant is warned, and in keeping them there is great reward. Who can understand his errors? Cleanse me from secret faults.” And it says in Psalm 119:165, “Great peace have those who love Your law, and nothing causes them to stumble.”

PSALM 120

“… ‘I am peace, and when I speak, they are for war’ (Psalms 120:7). What is the meaning of ‘I am peace’? The Holy One, blessed be He, said to the Messiah, ‘May your advent be for peace,’ as it is said, ‘Proclaim ye this among the nations: prepare war; stir up the mighty men; let all the men of war draw near, let them come up. Beat your plowshares into swords, and your pruning hooks into spears; let the weak say: “I am strong” ‘ (Joel 4:9, 10). Said the Holy One, blessed be He, to the Messiah, ‘By peace alone do I desire to begin speaking with the nations; hence it is said, “But I am peace, and when I speak, they are for war” ‘ (Zechariah 9:10). Isaiah also says, ‘Peace, peace, to him that is far off and to him that is near’ (Isaiah 57:19). In its literal sense, it means that I do not repulse any creature; if a man has given his heart to repent, I will no longer remember his sins. Hence it is said, ‘Peace, peace to him that is far off and to him that is near.’ And all who come to me, I go to him and heal him, as it is said, ‘And I will heal him’ (Jeremiah 33:6). ‘But the wicked are like the troubled sea, for it cannot rest, and its waters cast up mire and dirt’ (Isaiah 57:20). Such are the wicked, who do not desire peace, as it is said, ‘For there is no sincerity in their mouth’ (Psalm 55:22). Why don’t they seek peace? Therefore it is said, ‘I am peace; when I speak, they are for war’ (Psalm 120:7).”

PSALM 128

“… Rabbi Yehoshua ben Levi said: ‘Your wife is like a fruitful vine within your home; your children are like olive shoots around your table.’ Just as olive shoots do not have any refuse in them, your children will not have any blemish. One who sees a vine in a dream will not suffer the loss of children, as it is said: “Your wife is like a fruitful vine.” (Bereshit 49:11) The one who whistles for the mare will see the Messiah, as it is said: “Binding his foal to the vine and his donkey’s colt to the choice vine.” One who sees grapes in a dream, whether in season or out of season, they are beautiful. If they are black, they are especially beautiful. If they are out of season, they require mercy. If one eats them, he is assured that he is in a good place.’…”

FURTHER READING

MESSIAH IN THE ARAMAIC PSALMS